אב טיפוס – שלב הכרחי בדרך לפיתוח המוצר

מאת 

 

חברות, ממציאים ויזמים שונים חולמים על היום בו יושק המוצר החדש שהגו ויכבוש את השוק המקומי ואולי, אם יאיר להם המזל, אף העולמי. אך בין הרעיון, מוצלח ככל שיהיה, לשיווק ההמוני בפועל עלולים להיעמד  מחסומים רבים, חלקם נובעים מהקושי הכרוך בעיצוב המוצר, התאמתו למשתמש ופיתוחו באופן כללי. הכנת אב טיפוס יכולה לעשות את כל ההבדל בין מחסומים אשר אותם קשה מאוד לעבור לבין מכשול קטן אשר מעבר שלו יביא להצלחה שכולנו חולמים עליה.

החשיבות של בניית אב טיפוס
פיתוח אב טיפוס (prototype) הינו אחד השלבים החשוב ביותר בתהליך פיתוחו של מוצר חדש. הוגה הרעיון ברוב המקרים חושב על פונקציה מסוימת אותה המוצר עתיד לשרת וגם אם במוחו עולה המראה הסופי של המוצר, הרי שפעמים רבות ההבדל בין המחשבה לבין מה שמיוצר בפועל אינו תואם את הציפיות. אב טיפוס ברוב המקרים דומה למוצר המוגמר אך הוא מאפשר למפתחים וצוותי הפיתוח להתנסות בו ולעמוד על המבנה, השמישות ואף העיצוב הסופי שלו. בניית אב טיפוס כוללת ברוב המקרים הכנת מספר מודלים למוצר המוגמר אשר בהם הושמו במתכוון אופציות לשינויים, תוספות וצמצומים כך שהגמישות לשינויים גדולה.

אז מי בעצם  זקוק לאב טיפוס?
למעשה כל חברה רצינית  אשר מתכוונת להשקיע בפיתוח מוצר חדש מבצעת קודם לכן תהליך של פיתוח אב טיפוס, אותו היא מעמידה במספר מבחני שמישות, כדאיות וכיו"ב. פעמים רבות גם ממציאי פטנטים ויזמים שונים, אשר אין באמתחתם את האמצעים הכספיים על מנת לייצר את המוצר בעצמם, זקוקים לאב טיפוס על מנת להציגו בפני חברות יצרניות קיימות ומשקיעים אחרים על מנת שאלו יתמכו פיננסית בפיתוח.

אב טיפוס – חשיבות עיצוב המוצר
מעצבים תעשייתיים יהיו לרוב  אלה אשר מופקדים על חלק ניכר מתהליך פיתוח האב טיפוס. שכן הם רואים את התמונה הכללית, דהיינו, מבנה, תפקוד, שמישות וכל זאת אל מול גיבוש העיצוב והקניית הקונספט המתאים למוצר. לצורך העניין, אין הכרח ליצור אב טיפוס מלא ופונקציונאלי ופעמים רבות אב הטיפוס נשאר בתור מודל דו ממדי (שרטוט) או כישות תלת מימדית בתוכנות מחשב מתקדמות. בחלק מהפעמים מספיקה הכנת מודל שנראה כמו התוצר הסופי אך ללא הטכנולוגיה שמפעילה אותו (כגון עכבר מחשב ללא המנגנונים הטכנולוגיים).

בסופו של דבר, הרעיון המרכזי העומד מאחורי ייצור אב טיפוס הוא היכולת לבחון ולבצע שינויים כך שאין הפתעות לאחר תהליך הייצור והשקת המוצר לשיווק המוני.

רונן צור

מקור המאמר: Articles.co.il/רונן צור

הוצאות מיותרות בפיתוח המצאה

זהו ציטוט של מנהל בכיר במשרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי (USPTO):

In truth, odds are stacked astronomically against inventors, and no marketing outfit can change them. There are around 1.5 million patents in effect and in force in this country, and of those, maybe 3,000 are commercially viable. It's a very small percentage of patents that actually turn into products that make money for people. On top of all that, to get ripped off for tens of thousands of dollars adds insult to injury
Richard Maulsby, director of public affairs for the U.S. Patent & Trademark Office
"למען אמת, הסיכויים נגד הממציאים הם אסטרונומיים, ושום  מחלקת שיווק לא יכולה לשנות אותם.יש כ-1.5 מיליון פטנטים בתוקף במדינה הזאת, ומתוכם אולי ל 3,000 יש יישום מסחרי. זה אחוז קטן מאוד של פטנטים שבעצם הופכים למוצרים שמרוויחים כסף לאנשים. בנוסף לכל זה, מי שגורם להוצאות של עשרות אלף דולרים, מוסיף חטא על הפשע."
ריצ'רד מאולסבי, מנהל יחסי ציבור, המשרד לפטנטים וסימני מסחר של ארה"ב (USPTO)

מקרה שקרה עם לקוח שלנו לאחרונה ממחיש את האמת הטמונה בציטוט הזה.
הגיע אלינו ממציא כדי שנבחן את סיכויי ההצלחה של ההמצאה שלו ושנעזור לו לגייס משקיעים להמשךפיתוח המצאה. הממציא הספיק כבר להגיש בקשת פטנט בישראל וכיוון שחלפה כמעט שנה ממועד הגשת הבקשה בישראל, בהמלצת עורך פטנטים, הוא הגיש גם בקשה נוספת בארה"ב. ההוצאות שלו בתהליך הזה של בקשות הפטנט היו כמה אלפי דולרים.
ההמצאה שלו באה לפתור בעיית שימוש במוצר בטיחותי. בגלל הסרבול הכרוך בשימוש בו, במקרים מסוימים האנשים משתמשים בו לא נכון ובמקרים אחרים אפילו מוותרים על השימוש ומסכנים את עצמם. וזאת למרות שהמוצר הוא מוצר בטיחות וחובה להשתמש בו.
ההמצאה החדשה באה לפתור את הסרבול הקיים בעזרת שימוש בטכנולוגית ייצור ושימוש שונה. על פניו נראה היה הרעיון חדשני ובאמת הרבה יותר פשוט לשימוש. ברור היה שהמצאה החדשה עונה לצורך אמיתי ותפתור את בעיית השימוש הלא נכון ובוודאי תגרום לאנשים לא לוותר על השימוש בו כפי שקורה היום.
אחת הבדיקות הראשונות שעשינו הייתה לבחון את תקני הבטיחות הקיימים היום. במקרה הזה כמו ברוב המקרים, יש תקן בטיחות אירופאי ותקן בטיחות אמריקאי וכדי שניתן יהיה לשווק את המוצר הוא יהיה חייב לעמוד לפחות באחד מתקני הבטיחות, רצוי בשניהם.
הבחינה המעמיקה של תקני הבטיחות העלתה מסקנה מאוד ברורה. טכנולוגית הייצור והשימוש החדשה, לא תוכל לעמוד בשום תקן. יש סתירה מהותית בין הטכנולוגיה הזו לבין התקנים הקיימים. כדי שניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה הזו ולעמוד בתקנים הקיימים צריך יהיה לתכנן את המוצר מחדש ולייצר מוצר מסורבל אף יותר מהמוצר העכשווי.
בסיום בחינה עסקית קבל הממציא לידיו דו"ח מפורט. ההמצאה החדשה קיבלה ציון נמוך יחסית בגלל בעיית התקנים. הממציא החליט לעצור בשלב הזה ולזנוח את פיתוח ההמצאה הזו היות והוא הבין שאין לו דרך מעשית לקדם את ההמצאה. הממציא גם הבין שהוצאות הגשת בקשת הפטנטים גם בישראל וגם בארה"ב היו מיותרות ולמעשה מבחינתו זהו כסף הזה "שנזרק לפח". למזלו הוא עדיין לא הספיק לבנותאב טיפוס כדי להוכיח את היכולת של ההמצאה עוד לפני גיוס משקיעים היות וגם ההוצאה הזו הייתה יורדת לטמיון.

 

 

עופר רחמים הינו מנכ"ל של חברת איי פי יישום פטנטים העוסקת במתן ייעוץ ליזמים וממציאים על הכדאיות הכלכלית של ההמצאה ובליווי עיסקי כולל של כל התהליך מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים ופיתוח עסקי.

מקור המאמר: Articles.co.il/עופר רחמים

מה הסיכוי שיגנבו לי את הרעיון לסטארט אפ?

אם יש לכם רעיון עסקי מצויין, יתכן שיש בכם גם הפחד שיגנבו אותו. השכלולים וההמצאות בעולם מתקדמים במהירות מסחררת ורוב הסיכויים שאם לא הבאתם את הרעיון שלכם לידי מימוש, מישהו אחר יחשוב על משהו דומה בשנים הקרובות. אחד הגורמים שמעכבים התקדמות של סטארטאפים היא החשש של בעל היוזמה שהרעיון שלו יגנב – מה שמביא להתנהלות חשדנית ואיטית. יש בהחלט צורך בזהירות בתחום הזה, בוודאי אם הרעיון שלכם ייחודי באמת, אך מצד שני, אם אין לכם יכולת לעשות הכל לבד – וסביר להניח שאין לכם, תצטרכו לשתף אחרים ברעיון ולהשתמש בכישורים שלהם כדי להתקדם.

הסכם סודיות

הסכמי סודיות עסקיים (NDA- None Discloser Agreement), הם מסמכים שחתימה עליהם מגינה עליכם משפטית מפני גניבת רעיון עסקי. ניתן להשתמש בהם בפניה לאנשי מקצוע שונים ומשקיעים ובחלק מהמקרים הם יספקו לכם הגנה ראויה. יחד עם זאת יש כמה מגבלות להסכמים הללו :

ראשית, ברוב מכריע של המקרים הרעיון שהגיתם הוא לא באמת ייחודי ומקורי, אלא כבר נוסה בגרסה אחרת, עם דגשים אחרים, במיזמים אחרים. אם הרעיון שלכם הוא לא באמת סוד ויש כבר שימוש במשהו דומה, ההגנה בהסכם סודיות חסרת ערך. לכן, כדי להשתמש בהסכם כזה, צריך להגדיר במדויק את הסוד שעליו אתם מגנים. בעיה נוספת, שנובעת מאותו קושי בהגדרת הסוד, היא שמשקיעים רבים יסרבו לחתום לכם על NDA. הסיבה העיקרית לכך היא שהם פוגשים יזמים רבים ואם לאחד מהם יהיה רעיון דומה, זה מסבך אותם משפטית ופותח פתח להפסדים עצומים בעתיד.

זה לא הרעיון, אלא הביצוע

בסופו של דבר כמעט תמיד, הרעיון שלכם שווה פחות משאתם חושבים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא תביעת הענק של האחים וינקלבוס נגד פייסבוק ומארק צוקרברג. האחים טענו בבית המשפט שצוקרברג גנב מהם רעיון לרשת חברתית. בית המשפט הכיר בגניבת הרעיון אך גם בכך שהכסף האמיתי נמצא בביצוע של פייסבוק – התזמון, העבודה הטובה והאופן שבהם עלתה לאוויר. בסופו של דבר, צוקרברג, העומד בראש אימפריה בשווי של מילארדי דולרים, פיצה את האחים וינקלבוס ב – 65 מיליון דולר – הרבה כסף, אבל בטל בשישים לעומת מה שפייסבוק שווה. חשוב לזכור שרשת חברתית היא לא המצאה חדשה, לא של מארק צוקרברג ולא של האחים וינקלבוס, היו רשתות חברתיות רבות עוד לפני פייסבוק, פייסבוק היא פשוט ביצוע מוצלח.

חשוב להבדיל בין רישום פטנט, המעוגן במערכת חוקים ורישומים בינלאומיים, לשימוש ברעיון, תחום הרבה פחות מוגן והרבה יותר פרוץ. בסופו של יום, אם יש לכם רעיון מנצח שאתם מאמינים בו, כדאי להזדרז להביא אותו לכדי מימוש, תוך כדי שיתוף אנשים מקצועיים ואמינים (אחרי שבדקתם את אמינותם). סביר להניח שהכסף הגדול נמצא בשילוב הרעיון עם ההפקה שלו בפועל.

מקור המאמר: Articles.co.il/אורן שמעוני

אפל במו"מ לרכישת WAZE בכ-400 מיליון דולר

לפי הדיווח שפורסם בטק קראנץ' ובניוזגיק, אפל מנהלת מגעים לרכישת אחת מאפליקציות הניווט הפופולריות בשוק – אפליקציית WAZE ■ היקף העסקה: כ-400 מיליון דולר.  ענקית האלקטרוניקה האמריקאית, שיישום הניווט שהשיקה זכה לביקורת צורמת – מהמרת על ווייז. בשלב זה מדובר במגעים ראשוניים בין שתי החברות ולא ידוע מה יעלה בגורל מרכז הפיתוח של ווייז אם תושלם הרכישה.

 

 

גיוס עובדים – מה עושה את ההבדל בין הצלחה לכישלון העסק?

מאת 

מקורות גיוס עובדים,גיוס עובדים לארגון הוא בבחינת תמיכה בהשגת המטרות והיעדים האסטרטגיים, ובכך הופך לאחת המשימות החשובות ביותר בכל ארגון.

ארגונים רבים נוטים להמעיט בערכו של תהליך גיוס עובדים

אנו מגייסים עובדים במטרה שיתרמו לארגון ולהכנסותיו. אם תהליך גיוס עובדים אינו מקצועי, התהליך לא אפקטיבי והארגון עתיד להפסיד כסף עוד לפני קליטת העובד לארגון.

תהליך גיוס לא מקצועי נפוץ בעיקר בארגונים קטנים ובינוניים בהם לא קיימתך מחלקת משאבי אנוש. בארגונים אלה, מתבקשים בעלי תפקידים שונים בארגון למלא את משבצת המנהל המראיין, בד בבד עם עבודתם השוטפת והעמוסה גם כך. אם לא די בזה, לרוב, מנהלים אלה אינם מיומנים בניהול ראיון עבודה ומיון עובדים – מבצעים ראיון עבודה לא ממוקד, וחסרי ידע בבחינת מרכיבים אישיותיים והתנהגותיים אצל המועמד. גיוס עובדים על ידי גורם לא מקצועי ומיומן נועד במקרים רבים לכישלון.

"כימיה" עם המועמד אתם קוראים לזה? כדאי שתכירו את מרכיבי הנוסחה לגיוס עובדים במקום לטעות בניסוי.

  1. האם קיים בארגון תהליך גיוס עובדים מתוכנן / אסטרטגיית גיוס עובדים? בהתבסס על אסטרטגית הארגון ומצב שוק העבודה יש ליצור תחזית בדבר כמות העובדים הנחוצה, כישורים שנצטרך ויכולות רלוונטיות של המועמדים. תהליך גיוס העובדים צריך להיות ממוקד ומתוכנן כך שיתאים ליעדי הארגון שהוגדרו.
  2.  האם הארגון מקיים תרבות של ארגון מגייס? האם עובדי הארגון רואים עצמם כשותפים פעילים בתהליך גיוס עובדים או נסמכים על אחראי הגיוס בארגון? תרבות של ארגון מגייס מביא איתו יתרונות משמעותיים: תהליך הגיוס מתוקשר לכל הארגון, ובכך מאפשר שיווק מתמיד של הארגון ע"י הסוכנים הטובים ביותר שלו- עובדיו, איתור מועמדים פוטנציאליים בדמות של חבר מביא חבר וחסכון גדול בעלויות הגיוס.
  3. האם קיימת הגדרת פרופיל גיוס? זה הבסיס, העוגן. בבואנו לגייס עובדים עלינו לבנות הגדרת תפקיד, פרופיל גיוס משרהמהם הכישורים הטכניים והידע המקצועי הנדרש, וכן מהם הגורמים ההתנהגותיים למילוי התפקיד.בניית פרופיל גיוס מדויק ככל האפשר יוצר בסיס הכרחי לניהול ראיון ממוקד בעל יכולת ניבוי גבוהה יותר להתאמת המועמד לתפקיד. הגדרת פרופיל הגיוס מאפשרת למגייס לקצר ולייעל את תהליך המיון החל משלב סינון קורות החיים דרך ניהול הראיון הטלפוני וניהול ראיון עומק התנהגותי. התוצאה: לא נעביר מועמדים בעלי יכולות וכישורים לא מתאימים, ובעיקר לא נפספס מועמדים פוטנציאליים.
  4. האם קיימת היכולת לאתר מקורות גיוס עובדים אפקטיביים? האם אנו יודעים להפעיל את מקור הגיוס הנכון והמתאים ביותר עבור כל פרופיל גיוס? כולנו מכירים את מקורות הגיוס השונים: חבר מביא חבר, חברות השמה, רשתות חברתיות שונות וכו', אבל האם אנו יודעים מהו מקור הגיוס האפקטיבי עבורנו בכל נקודת זמן? ניהול מעקב מבוקר אחר מקורות הגיוס יאפשר לנו לזהות, לייעל ולחסוך רבות בעלויות הגיוס.
  5. ניהול ראיון עבודה – ניהול ראיון עבודה התנהגותי הינו כלי מיון זול, יעיל ומוביל בבחינת יכולת הניבוי שלו. אין להקל בכך ראש. בין אם אתם ארגון קטן, בינוני או גדול, על המנהל המגייס להיות מקצועי מספיק בניהול ראיון עבודה התנהגותי, שכן ניהול ראיון לא מקצועי הינו בדבר קבלת החלטות שגויה, ולימים כשל עיקרי בתהליך הגיוס. ניהול הראיון באופן מקצועי נסמך על הגדרת פרופיל הגיוס וכנגזרת לכך שאילת שאלות נכונות, ממוקדות ובעלות יכולת הערכת הפוטנציאל של המרואיין.
  6. סגירת חוזה וגיוס העובד- השלב בו המנהל המגייס הוא סוכן השיווק, סוכן המיתוג וסוכן המכירות של הארגון. הארגון הוא מותג מוביל שאנו מציעים למועמד: האם בבחינת השכר? האם בבחינת הטבות? האם בבחינת אפיקי קידום? האם בבחינת יציבות? תהליך זה מתחשב בצרכי הארגון ובצרכי המועמד בד בבד עם יצירת קשרים חברתיים ויצירת מחויבות בין הצדדים. המטרה: צמצום תופעה שבה מועמדים פוטנציאליים מסירים את מועמדותם.
  7. תהליך אפקטיבי של קליטת העובד – תהליך קליטת העובד בארגון מהווה, לרוב, את הגורם העיקרי בהצלחה או בכישלון של תהליך גיוס עובדים. בניית תהליך אפקטיבי של קליטת עובד צריך להביא עימו התייחסות לשתי פונקציות עיקריות:
  • פונקציה לוגיסטית – להכין מראש את מקום הישיבה של העובד, להכין לו את סביבת העבודה שלו החל מקו טלפון, יוזרים, סיסמאות, מחשב, כסא ועד לרמת כלי הכתיבה.
  • פונקציה מקצועית- הכנת הדרכה מסודרת, הכרת העובד עם כל הגורמים המקצועיים בארגון וגורמים מקצועיים איתם הארגון עובד באופן שוטף, לוח זמנים, ציפיות, תוכנית עבודה, מי מלווה את העובד? מי מעביר אותו יום אוריינטציה – התמצאות פנים ארגונית. לאחר מספר חודשים (בדרך כלל שלושה חודשים), יש לעבור עם העובד תהליך הערכת ביצועים אל מול הציפיות שהוגדרו. המטרה: העובד מקבל משוב, ובתורו לעובד יש מקום להעביר את רשמיו, שביעות הרצון שלו. אם לא נדע למדוד את התהליך ולבקר אותו, לעולם לא נדע כיצד לשפר אותו.

ליאת בינדר מנכ"לית מכון מומנט, יועצת ארגונית  מכון מומנט הוקם במטרה להעניק כלים משמעותיים וייחודיים המותאמים לדרישות המשתנות של שוק העבודה בתחום המיון, האבחון והגיוס .המכון מעניק כלים ופתרונות מקצועיים עבור מעסיקים בתהליך גיוס העובדים.

Articles.co.il/ליאת בינדר

 

המשרד הפתוח – ריהוט משרדי עבורו

מאת 

כיום ארגונים רבים מעדיפים סביבות עבודה פתוחות וזאת מתוך שיקולים פיזיים, ארגונים ופיננסים.

אם כן, מהי סביבת עבודה פתוחה?

סביבת עבודה פתוחה (OPEN SPACE) הינו חלל גדול שבו יש שילוב בין חדרי עבודה סגורים ע"י מחיצות פנימיות לבין עמדות עבודה המוקפות בחלקן במחיצות בגובה חלקי.

חדרי העבודה הסגורים מופרדים מהחלל ע"י מחיצות עם גובה משתנה המאפשרים לנמצאים בתוך החדר לשלוט על מידת החשיפה שלהם ולאפשר גם פרטיות נצרכת.

חדרי עבודה משמשים בדרך כלל ליצירת חדרי ישיבות, קפיטריה לעובדים וכו'.

לעומתם, עמדות עבודה, מאופיינות במערכות ריהוט בהן השולחן מחובר למחיצות המגדירות את העמדה.

שימוש בעמדות עבודה למשרד הפתוח תומך באינטראקציה בין העובדים הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית ובכך מקל על עבודת צוות ושיתוף בפעולה ובמידע.

היתרונות במשרד הפתוח לעסק:

  • ניצול טוב ויעיל של שטחים.
  • עלות נמוכה של בנייה ותחזוקה.
  • עליה בתפוקת העבודה.
  • תמיכה בעבודת צוות.

היתרונות במשרד הפתוח לעובד:

  • גורמים פיזיים: אווירת פתיחות ונוחות בחלל העבודה, איכות גבוהה של עיצוב אזורים משותפים, אבזור פונקציונאלי של העמדות.
  • גורמים ארגוניים: שיתוף פעולה עם חברי הצוות, תקשורת בין עובדים.

למי לא מתאים המשרד הפתוח?

קיימים סוגי ארגונים להם המשרד הפתוח יהווה קושי בעבודה ולא יאפשר תפקוד נאות.

אלו הם הארגונים העוסקים בעניינים של צנעת הפרטי או בנושאים הדורשים חיסיון כגון ארגוני בריאות או כספים.

פרט לאלה סביבת עבודה פתוחה מתאימה כמעט לכל ארגון ואכן ניתן לראות כי מספר הארגונים העוברים לסביבת עבודה פתוחה הולך וגדל.

ריהוט משרדי בחלל הפתוח

את המשרד הפתוח מרהטים עם ריהוט משרדי המיועד למלא את החלל באופן פונקציונאלי, מרווח ומתוכנן בקפידה רבה ובעיצוב חדשני וידידותי למשתמש.

במבנה הכללי, משתמשים בעמדות עבודה הכוללות שולחן אשר רתום למחיצה או מחיצות, המגדירות את תחום העמדה.

לעמדה מצטרפים פריטים נוספים כגון ארונית מגירות, ארון אחסון וכו' הניתנים להזזה.

אלו משלימים, מותאמים ומעוצבים כמערכת אחת.

ניתן ליצור מהמחיצות גבהים שונים וכך לתכנן עמדות חשופות יותר ועמדות סגורות יותר המהווים כחדרים שונים. המחיצות עשויות בדרך כלל מחומרים קולטי רעש לשיפור האקוסטיקה בחלל העבודה כמו בד או עץ, ניתן להשתמש גם בציפוי חומרים שלא קולטים רעש כגון לבד או לוחות שקופים לחדרים הדורשים שקט.

את כל צנרת החשמל והתקשורת במשרד מעבירים דרך חורים קבועים מראש במחיצות ובהן גם שקעי התחברות.

במבנה הפרטני, ניתן להתאים עמדת עבודה לצורכי והעדפות העובדים ולבצע שינויים בחלל על ידי הזזה של המחיצות ושל ריהוט המשרדי המחובר אליו, בקלות ובמהירות, במינימום הפרעה לעבודה ובעלות נמוכה.

לסיכום, מאפייניה המיוחדים של סביבת עבודה פתוחה בהשוואה לסביבת עבודה מסורתית השפיעו על ארגונים רבים לעבור שינויים לשם שיפור ההתאמה בין הסביבה לעובדים ולצרכיהם.

יתרונותיה הרבים של סביבת עבודה פתוחה מביאים יזמים לתכנון בנייני משרדים מודרניים במתכונת של מעטפת חיצונית קשה ופנים פתוח המאפשר חלוקה בהתאם לצורכי הארגון השוכר.

מאסטר דיזיין עוסקת ביבוא, שווק ומכירה של ריהוט משרדי בעיצוב ייחודי, ריהוט לבית ולגן , לשוק הפרטי והמוסדי (בתי מלון והארחה, צימרים, בתי קפה, מסעדות ומועדונים, חברות ומפעלים).מוצרינו מיובאים ממיטב החברות, ישירות מן היצרן לצרכן הסופי, בחסכון מרבי בעלויות התיווך ובמחירים הוגנים. המוטו המנחה אותנו ב"מאסטר דיזיין" הוא: מוצרים איכותיים, בקרת איכות קפדנית ובלתי מתפשרת ושירות אישי וקשר עם לקוחותינו, משלב הזמנת המוצר, דרך קבלתו ובאחריות למוצר לאחריה. 

Articles.co.il/מאסטר דיזיין MasterDesign

ניהול עסקי נכון יותר: איך לא לשרוף את כספי ההשקעה של חברות סטארט אפ?

מאת 

אחת הבעיות הגדולות של עולם היוזמות, הוא השלב שבו סטארט-טפ מקבל כספים, נח על זרי הדפנה ומתחיל לשרוף את כל המזומנים. הבעיה נפוצה וחוזרת על עצמה בארץ ובעולם, בטכנולוגיה ובתחומים אחרים. כאן תוכלו למצוא 25 טיפים, חלקם מבריקים וחלקם קצת פחות, אודות חיסכון וניהול נכון של עסק בחיתוליו.[המאמר מבוסס על ראיון שנערך עם מי שניהל, הקים יזם והזיז עולמות מקוונים – ג'ייסון, מנכ"ל מהלו (מנוע חיפוש מבוסס דעה אנושית), ממקימי שירות הבלוגים הראשון, מנהל בכיר בנטסקייפ ועוד יוזמות שונות] 1.      קנו מקינטוש ותראו את הוצאות ה IT שלכם צונחות. 2.      קנו מסך מחשב שני לכל העובדים: מסך דק טוב עולה כיום באיזור ה 1000 ש"ח. לעומתו, התפוקה עולה בהרבה וממוצעים עולמיים מדברים על חיסכון של חצי שעה ליום עבודה – 100 שעות לשנה שהם כ 6000 ש"ח בשנה, שהם כ 18000 ש"ח לשלוש שנים (הזמן בו חברות מחזיקות ציוד מסוג זה). יש לכם פה ROI מדהים וחברי צוות מרוצים. 3.      עדיף לספק את האוכל לאנשים מאשר לתת להם חופש בחירה/להקצות סכום. חדר אוכל מסודר חוסך כ 30 דקות לארוחה. אך אם אין זה באפשרותכם,  רצוי שתקבעו מדיניות שאין פגישות בין העובדים, אלא – בזמן הארוחות. בצורה הזו הביזבוז היומי הופך לתפעולי – 30 דקות ביום, 100 שעות לשנה…6000 ש"ח וכו… 4.      קנו שולחנות זולים וכיסאות יקרים: שולחן הוא אחת ההוצאות המיותרות שיש – אנו משלמים על משטח שתופס לנו מקום, ברובו לא פונקציונלי והדבר היחיד שמנחה אותנו הוא עיצוב, 'שיהיה מקום' ויוקרה. לעומת זאת, בעיני העובדים הכסא חשוב בהרבה. על השולחן להיות פונקציונלי, איכותי, נעים מראה וקטן. הכיסא צריך להיות מפנק מרגע שיושבים עליו ועד סוף יום העבודה. 'קוביית עבודה' ממוצעת עולה כ 1000-3000 ש"ח ב'אופן ספייס'. לעומתה, שולחן פלדת אל חלד של מסעדות עם כיסא איכותי של אנשי מחשב עולים ביחד באיזור ה 1000 ש"ח. 5.      אל תשקיעו במערכת טלפוניה מתוחכמת. פרט לעובדי תמיכה (מתוך הרגל שאפשר לשנות אגב) שזמינים רוב היום בטלפונים לעובדים הפנימיים של החברה והמזכירה הראשית, מעטים מוותרים על הסלולרי, הצ'אטים והכלים הדינאמיים שמספקת לנו כיום האינטרנט ליצירת קשר ותקשורת כתובה/בעל פה. החיסכון מתבטא ב כ 1500 ש"ח לעובד לשנה. ל 50 עובדים זה כ 75 אלף ש"ח בשנה. 6.      אם יש לכם מקום עודף במשרד – השכירו אותו. מקום עבודה של 5-10 עמדות שווה כ10000 ש"ח בחודש, 120 אלף ש"ח בשנה. 7.      שימוש במחלקת כוח אדם וחשבונאות חיצוניות ('אאוט סורסינג') חוסך המון הוצאות, טירחה ובעיקר אינטריגות פנים אירגוניות. 8.      אל תקנו לכולם 'אופיס'. בהנחה שעל הסעיף הראשון דילגתם ("מה?! מקינטוש!?….אי אפשר לעבור לזה עכשיו…"). תוכנת אופיס של מייקרוסופט היא הכרחית בהרבה מחשבים ומיותרת (ברובה) ברובם. היא עולה המון ולכן מציעות מתחרותיה שירותים לא פחות טובים בחינם. אם אתם חוששים מענייני תאימות, מפו את עובדי ותפקידי החברה שלכם ותיווכחו עד כמה מיותרת חבילת התוכנות על מספר רס של תחנות עבודה. בכלי החינמי של גוגל ('מסמכי גוגל') לדוגמא, תוכלו לפתוח ולשמור כל פורמט אל ומ…כל פורמט אחר של אופיס, PDF ואחרים. 9.      שרתי דומינו ואקסצ'יינג' של לוטוס ומייקרוסופט הם חומרה ותוכנה יקרות שעושות עבודת ניהול האימיילים הפניימים של החברה בצורה יפה. אבל למה לא לקבל מגוגל (בחמישים דולר או חינם – תלוי בכמה מידע תהיו מוכנים לחשוף אל מחוץ לארגון) תיבה כמעט לא מוגבלת עבור כל משתמש במערכת דוא"ל שנחשבת לטובה ביותר כיום? 10.  קנו לעובדים המצטיינים שלכם תחנות עבודה הביתה. כל עובד טוב ונאמן שיהיה מוכן לעבודה שעה נוספת ביום מהבית – רצוי שיקבל את התחנה הטובה ביותר שתוכלו לתת לו בעבור זה. 11.  במקו לפטר עובדים שאינם מכורי עבודה, פטר את אלה שפשוט לא אוהבים את העבודה. 12.  קנו מכונת קפה איכותית. זה עולה לכם 20 דקות ביום לכל עובד שיורד ל'ארומה' או 'קפה X' כזה או אחר. כדי להגביר את שביעות הרצון ספקו פולים איכותיים וחלב דל שומן/לסכרתיים/סויה. 13.  שתייה קלה – אותו סיפור, שימו פחיות/בקבוקי חיסכון במקרר ותראו את הצריכה יורדת והזמן לא מבוזבז. 14.  התקהלות הבוקר היא לפעמים מעיקה ותמיד ביזבוז זמן. תוכלו לחתוך אותה לפחות בחצי אם תאפשרו שעות גמישות כך שכל אחד מתחיל ומסיים במסגרת שונה. 15.  בכל שישה עד תישעה חודשים דברו עם הספקים שלכם ובקשו הנחות של 10-30 אחוז. אם חצי מהם יגידו כן, תחסכו כ 5-15 אחוז מעלות הספקים השנתית שלכם. 16.  אל תבזבזו כסף על מגייסים. השתמשו בלינקדאין, פייסבוק וכד'. בכל מקרה, זה יעזור לכם למצוא אנשים ופרטים שאין בשום מקום אחר. 17.  חברות PR גובות בממוצע 5000 ש"ח בחודש (לחברות מסדר גודל בינוני-קטן-קטן מאד במושגים ישראליים). במקום להוציא 60 אלף ש"ח בשנה עליהן, תשכרו את שירותי החברות לצורך פרוייקט שניים או שלושה במהלך השנה עבור 5000-10000  ש"ח לאחד. החיסכון מדהים. 18.  לא חייבים משרד – לתקשר ולהעביר מידע ברשת הופך מיום ליום לדבר קל שבשיגרה. ככל ששלב זה ארוך יותר (וסופו תמיד מגיע עם גדילת החברה), תחסכו יותר. יש לא מעט חברות שמשלבות את העבודה מהבית בתוך העסקים היומיומיים. תשאלו את העובדים מהבית והבוסים המתקדמים: כולם מרוצים! 19.  אל תשקיעו בכרטיסי ביקור, ניירות עם לוגו של החברה וכד', אלא אם יש שימוש קבוע ומעבר לסביר בהם. זה ביזבוז כסף, זמן ויוצר מתח מיותר ופיקטיבי בין אלו שיש להם לאלו שאין. 20.  ככל שהמטה רחוק מהמרכז, הוצאותיו השוטפות פוחתות. 21.  צמצמו פגישות מרובות משתתפים והעלימו שיחות ועידה מסדר היום שלכם ושל העובדים. 22.  אם אנשי החברה טסים הרבה, הפכו את אחד מהם למקצוען בתחום, זה סוג של אמנות. 23.  אתם עסק שעתיד לפרוץ ולגייס/להימכר במיליונים? בידקו אחת לזמן סביר בסקר אנונימי את דעת העובדים: האם העסק הולך בכיוון הנכון? הם אלו שסוחבים את הרעיון שלכם על גבם, הם אלו שבסופו של דבר יחליטו אם הוא יגיע ליעדו. 24.  אל תדכאו יוזמות – להיפך. עובד שיזם וקיבל פידבק כלשהוא חיובי (שלא לדבר על מימוש מוצלח), יזום שוב. אתם רוצים עובדים יוזמים. חברות מצליחות מוציאות נייר עמדה פנים ארגוני העוסק שאלות היוזמה האישית ומעודד אותה. 25.  בין אם העסק שלכם מקוון ובין אם לא, ב 99.9% רצוי/צריך/חסר לכם שלא יהיה לכם אתר אינטרנט. תעשו לעצמכם טובה ושיכרו את שירותיה של חברת קידום אתרים/פרילאנסר/'אין האוס' בתחום ה SEO, SMO, שיווק ברשתות חברתיות, מיתוג וקמפיינים מקוונים. זה יחסוך לכם את השנה שתחשבו שאתם יודעים לעשות את זה לבד, את השנה שבה תכו על חטא מדוע עשיתם את זה לבד ואת הכסף שיעלה לחפש ולשכור שירותי קידום כי המחירים בשלוש שנים עולים… אני בטוחה שגם לכם יש לא מעט טיפים לתרום…שתפו את כולם.

דריה פז: מנהלת אדמיניסטרטיבית וכתבת טכנית בחברת MC. Cotvim עוסקת בתחומי
כתיבה עסקית שיווקית-מרקום-תיעוד מערכות-אימון למנהלים
ועוד.

Articles.co.il/דריה פז

כלי העבודה שכל יזם צריך להכיר

אנחנו חיים במדינה שבה כל שנה נפתחים כ-45 אלף עסקים. אנחנו חיים במדינה שבה נסגרים כל שנה כ-35 אלף עסקים. ניתן לראות שישנם הרבה יזמים במדינה הקטנה שלנו והרבה אנשים שמנסים להרים סטארט אפ כזה או אחר.

אני אתחיל בזה שאני אומר שאין לך מה להתייאש ממספר העסקים שנסגרים כל שנה. כל יזם יודע שישנו סיכון בלהתחיל עסק חדש או סטארט אפ. אבל יש גם הרבה מה להרוויח. אני באופן אישי מקווה שמספר העסקים שנפתחים כל שנה יגדל ושיותר אנשים ינסו לממש את החלום שלהם. עבור אנשים אלו אני כותב את המאמר הזה.

כשניגשים לפתוח עסק חדש או להרים סטארט אפ ישנם מספר דברים שצריך להתחשב בהם:

 

רעיון שנותן ערך מוסף ללקוחות

       – תחום זה תלוי בך!

 

תכנית עסקית או תכנית אסטרטגית

       – תכנית מפורטת שמראה את הפעולות השונות שיש לבצע על מנת להביא את הרעיון לידי מימוש. התכנית צריכה לפרט את כלל הפעולות בתחום השיווק (קהל יעד, אפיקי שיווק, עלויות פרסום ועוד), מכירות, פיננסים (תמחור, שכר, עלויות פיתוח, עלויות ייצור ועוד) והניהול.

 

מתחרים

       – צריך להכיר טוב טוב מי עומד מולך בשוק. חשוב לבדוק את היתרונות והחסרונות של המתחרים שלך.

 

משאבים

       – לפני שמוציאים את התכנית לפועל יש לוודא כי יש לך את המשאבים. יש להתחשב במגבלות זמן, כסף וכוח אדם.

 

יכולות אישיות

     – הנקודה הזו היא הבעייתית מכולן. לא כולנו בנויים באותה צורה. לפני שנכנסים לסטארט אפ או פותחים עסק חדש צריך להכיר את הנקודות החזקות והחלשות שלנו, ולוודא שהנקודות החלשות מקבלות מענה.

 היכולות האישיות שלנו הן אלו שיקבעו איך נתמודד עם בעיות בעסק החדש או בסטארט אפ. ויהיו בעיות. הרבה בעיות. מהסיבה הזו לפני שקופצים למים העמוקים הרבה אנשים מעדיפים להשתפשף על מישהו אחר. התופעה של עובד שפותח עסק מתחרה אינה חדשה וגם לא תעלם. התופעה של מישהו שבא לקבל ניסיון בתחום מסוים לפני שהוא עושה משהו בעצמו קיימת בעולם העסקים ולא תעלם. כשאני מדבר על יכולות אישיות אני לא מדבר על היכולת שלך לראות את חצי הכוס המלאה או את היכולת שלך לדמיין דברים מדהימים בעתיד שלך. אני מדבר על דברים ממשיים כגון היכולת למכור ביעילות, היכולת לבצע קמפיין שיווקי אפקטיבי והיכולת שלך לנהל (כלומר היכולת להביא דברים לידי ביצוע).

 יכולות אלו הן הדברים שבאמת חשובים. לא משנה מהו התחום שבחרת לפתיחת עסק או סטארט אפ, חלק בלתי נפרד מזה יהיה להביא לקוחות (או משקיעים), למכור להם ולהביא לידי ביצוע מטרות שונות של העסק. למעשה כל מנכ"ל צריך להיות מיומן בנושאים אלו ללא שום קשר לגודלו או תחומו של העסק. מנכ"ל, יזם, מייסד – כל אלו הם תפקידים בכירים שתכליתם היא להביא להתרחבותו של העסק. דברים אלו כוללים את היכולת להציג את העסק בצורה כזו שתגרום לאנשים שונים (לקוחות, ספקים, משקיעים) לרצות להגיע במגע עם העסק (כלומר שיווק), היכולת לגרום לאותם אנשים להשקיע את זמנם או כספם בעסק (כלומר מכירות) והיכולת לגרום לאנשים אלו לבצע ולממש את מטרות העסק (כלומר ניהול).

 כל הדברים שפירטתי למעלה ניתן ללמוד או לקבל כשירות חיצוני מחברות שונות. חברות ייעוץ עסקי יכולות להכין לך תכנית עסקית מעולה, לחקור את המתחרים שלך ולמפות את המשאבים שלך. שני דברים לא ניתן לקבל כשירות חיצוני – רעיון לעסק חדש או סטארט אפ ויכולות אישיות (שיווק, מכירות, ניהול). דברים אלו תלויים בך. ניתן לקבל הכשרה בנוגע ליכולות האישיות שלך. מכללות שונות לניהול, כדוגמת מכללת האברד למנהל, נותנות קורסים, סדנאות והתמחויות בתחומים אלו, אך ההוצאה לפועל של יכולות אלו תלויה בך.

מהניסיון שלי, הרבה עסקים נכשלים בגלל אומדן זמן לא נכון. המחשבה של רוב האנשים שמנסים לפתוח עסק חדש או להרים סטארט אפ היא שהדבר הזה יכול להתבצע במהירות. אנשים מתעלמים מהזמן שהם צריכים להשקיע בהכנת כל הדברים שקשורים לזה. עיקר הטעויות הן בכל מה שקשור להכנה עצמית. אין טעם להוציא לפועל את התכנית שלך אם אינך יכולה לבצע את הפעולות השונות שתכנית זו מצריכה. הכנה עצמית של הבעלים היא חלק בלתי נפרד מכל הקמה של עסק חדש או סטארט אפ.

 ניתן להרים עסק חדש או סטארט אפ שיקרום עור וגידים ויהיה רווחי. זה לא בלתי ניתן לעשיה. יש לך לא מעט דברים שצריכים להתבצע ולא מעט הכשרה שעליך לקבל על מנת להעלות את אחוזי ההצלחה שלך. אבל בהחלט ניתן לעשות זאת. אני אשמח לסייע לך בכל דרך שאוכל.

שלך,
רועי אוחיון, מנכ"ל
מכללת האברד למנהל

רועי אוחיון, מנכ"ל
מכללת האברד למנהל
roy@hcail.org
www.hcail.org

Articles.co.il/רועי אוחיון