דחיית מועד התשלום למס הכנסה כאשר הוא חל ביום המנוחה ובתקופת חגים

מאת 

על פי הוראות פקודת מס הכנסה, על הדו"חות התקופתיים להשתלם בחמישה עשר לחודש.

הפקודה לא קובעת מה קורה כאשר ה-15 בחודש הוא יום המנוחה השבועי של החייב בדיווח והתשלום.

על מנת להקל על בני הדתות השונות, החליטה רשות המיסים, בשנים האחרונות, כי אם יום ה-15 בחודש, שבו חלה חובת התשלום, חל ביום המנוחה השבועי של החייב בדיווח, לפי דתו, אזי הדיווח והתשלום יידחה ליום העסקים שבא לאחר אותו יום מנוחה שבועי.

יישום הוראה זו בעייתי במקצת מאחר ולא תמיד ניתן לזהות בן איזו דת הנישום, כמו לדוגמא כשמדובר בחברות שבשליטת לא יהודים.

נזכיר כי בסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות  נקבע כי במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה.

כמו כן נזכיר כי עפ"י סעיף 172ב לפקודת מס הכנסה, המועד האחרון להגשת דין וחשבון ניכויים  יידחה אם בחמשת הימים שקדמו למועד על פי חוק  היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף;.  לעניין זה, "ימי מנוחה" – ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח?1948, וכן חול המועד. הוראה דומה חלה גם לגבי מקדמות עפ"י סעיף 175(ו) לפקודה.

על פי סעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות הם ימי-המנוחה הקבועים במדינת ישראל.לשאינם-יהודים הזכות לקיים ימי-מנוחה בשבתם וחגיהם. חגים אלה ייקבעו לגבי כל עדה על פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומות. עפ"י הודעה שפרסמה, הממשלה החליטה לקבוע את החגים המפורטים להלן כימי מנוחה לשאינם יהודים:

חגי הנוצרים: חג המולד (שני ימים),ראש השנה,התגלות,יום ששי לפני פסחא,יום שני לפסחא,עליה שמימה,יום שני לשבועות

חגי המוסלמים: הראשון במוחרם (ראש השנה),חג מולד הנביא,חג אל-פיטר,חג אל-אדחה

חגי הדרוזים: חג אל-אדחה,חג הנביא שועיב (יתרו),חג אלח'ידר (אליהו הנביא)

בעבר הוגשה הצעת חוק  ע"י ח"כ גפני על פיה הוצע כי בסעיף 173ב, במקום "בחמשת הימים" יבוא "בשבעת הימים" ובמקום "שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף;" יבוא "שני ימי מנוחה ברצף; מנין ימי הדחייה יהיה כמניין ימי המנוחה. אולם עד היום החוק טרם שונה.

באופן דומה נקבעה הוראה דומה להוראה בסעיף 172ב גם לגבי מקדמות בשל הוצאות עודפות בתקנות מס הכנסה (תשלום מקדמה בשל הוצאות עודפות), התשל"ב 1972, בסעיף 67(ב1) לחוק מע"מ לגבי דו"ח תקופתי למע"מ ובסעיף 353(ב) לחוק הביטוח הלאומי.

גיא בר-און, עו"ד ורואה חשבון, ממשרד זיו שרון ושות' עו"ד. לשעבר רכז ביחידה הארצית לשומה ברשות המיסים. תחומי עיסוק: דיני מיסים. מס הכנסה,חוקי עידוד, ייצוג בפני הרשות, ליווי עסקאות, מיסוי שוק ההון

Articles.co.il/גיא בר-און

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *